כשהארי פגש את סאלי

1 כתבה
רוב ריינר וריבר פיניקס. תמונה מסט הצילומים של "אני והחבר'ה"

הבמאי הבלתי נראה: פרידה מרוב ריינר

אם אתם שואלים אותי, כוח העל של רוב ריינר כבמאי קולנוע היה הילדותיות שלו. אחרי הכול, יש סיבה שילדים בני חמש מגיבים ככה ל"הנסיכה הקסומה". הבמאים הגדולים באמת – ובעיניי אין בכלל שאלה שרוב ריינר משתייך לקטגוריה הזאת – תמיד ידעו איך למקם את הילדותיות שלהם בקונטקסט הנכון. זה נכון לגבי ג'ון פורד, זה נכון לגבי בילי ויילדר, זה נכון לגבי סטיבן ספילברג, זה נכון לגבי קלינט איסטווד וזה נכון לגבי ווס אנדרסון. יותר מכל אחד אחר, זה נכון לגבי רוב ריינר.